בע"מ נ' יהודה

החלטה

מר שמואל יעיש מוסר מטעם התובע משוחרר.

ניתנה והודעה היום י"ח אב תש"ע, 29/07/2010 במעמד הנוכחים.

עידו כפכפי, רשם

החלטה

המבקש הגיש ביום 02.01.08 בקשה לביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדו בהעדר הגנה ביום 19.04.05.

הבקשה הועברה לתגובה ולבסוף נקבעה בפני הרשמת גרבי ליום 25.01.09. במועד זה הסתבר כי המבקש היה מצוי בהליך פשיטת רגל ולפיכך עוכב הטיפול בבקשה. לאחרונה בוטל הליך פשיטת הרגל אשר נקט המבקש והצדדים הגישו בקשה לקיים את הדיון בבקשה בשנית.

יובהר כי למרות שבתגובה לבקשה טען ב"כ המשיב כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר ואינה ערוכה כדין ויש לדחות אותה על הסף, השיב המבקש ללא תצהיר. המבקש אשר אינו מיוצג ולטענתו בגין חוסר הבנתו גם בוטל הליך פשיטת הרגל, ממשיך להתעלם מסדרי הדין וסבור כי העדר ייצוג משמעותו הגמשת והעלמת כל כללי סדר הדין האזרחי. די בעובדה כי לא צורף תצהיר כדי למחוק את הבקשה ולא היה מקום כלל להעבירה מלכתחילה לתגובה. שעה שהמבקש ויתר על חקירת המוסר, לא נסתרה הטענה כי המסירה לכאורה בוצעה לאם. יובהר כי בעל דין המבקש ביטול פסק דין מטעמי צדק עליו לנהוג בניקיון כפיים ובתום לב ולצרף את כל העובדות הרלוונטיות. שעה שטוענים שאדם אשר קיבל מסירה לא קיבל אותה בפועל, מן הדין לצרף תצהיר של אותו אדם. בנוסף, המבקש צירף לבקשתו הסכם שכירות לא ברור כלל ועיקר האם חל במועדים אשר בוצעה המסירה ביום 25.02.05. גם אם נפל פגם בביצוע המסירה, יש מקום לעתור לביטול פסק הדין, תוך 30 ימים ממועד בו נודע לבעל הדין על פסק הדין.

תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח בעקבות פסק הדין נשוא תיק זה נפתח ביום 19.05.05. אזהרה בוצעה לכאורה ביום 31.08.05 והמבקש אף שילם תשלומים לתיק ההוצאה לפועל בשנת 2008. בנוסף, ננקטו הליכים שונים בתיק ההוצאה לפועל והמבקש אף הגיש בקשה אשר צורפה לבקשת המשיב בעקבותיה ניתנה החלטתי כרשם הוצאה לפועל וזאת ביום 07.10.07. באותה החלטה הובהר למבקש כי הסמכות לביטול פסק הדין מסורה לבית המשפט. המבקש לא פעל סמוך לאחר ההחלטה אלא הגיש בקשה לבית המשפט רק ביום 02.01.08. אין בפני כל בקשה להארכת מועד והמבקש לא הצביע על כל טעם המניח את הדעת, למעט היותו לא מיוצג, להתעלמותו מההליך השיפוטי.

בנסיבות אלה עולה כי הבקשה הוגשה באיחור ואין מקום להיעתר לה. יתירה מכך ומעבר לנדרש, גם לגופו של עניין, הבקשה לא מפורטת דיה על מנת לשלול את חזקת הכשירות של פסק הדין שניתן על סמך אישור מסירה ובנוסף ספק אם יש לבטל את פסק הדין היום, שעה שהמבקש מודה בקיומו של חוב. מנספחי כתב התביעה עולה כי פנו אליו כבר בשנת 2004. אין די בטענה כללית שהצטברו ריביות בחשבון. המבקש אינו ערב אלא חייב עיקרי ומודע לעצם קיומו של חוב, שעה שהזניח את החוב, אין לו להלין אלא על עצמו.

בנסיבות אלו, אני מורה על דחיית הבקשה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות, לאור שיעור פסק הדין, ההוצאות שנפסקו והעדר יכולת ממשית לגבותן מהמבקש.

זכות ערעור תוך 20 ימים.

ניתנה והודעה היום י"ח אב תש"ע, 29/07/2010 במעמד הנוכחים.

עידו כפכפי, רשם

הוקלד על ידי: ליאת פינטו-וייס התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: